פסק-דין בתיק עת"מ 32754-10-11

1.         בפני ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב - יפו מיום 4/8/11 ולפיה נדחה עררו של המערער.

            המערער מחזיק בדירת "דופלקס" אשר נמצאת בקומות החמישית והשישית בבניין ברחוב וינשל 15 תל אביב (להלן: "הדירה").

            הדירה סווגה למגורים בשטח של 251 מ"ר.

2.         המערער טען, כי אין לדירה ולו מרפסת אחת העונה להגדרה הלשונית "מרפסת", אלא כל השטחים הבלתי מקורים, הצמודים לדירה, הם גגות של שטחים בנויים, בין של הדירה המצויה בקומה הרביעית ובין של השטח המקורה של המפלס התחתון של הדירה.

3.         המחלוקת היתה בדבר הפרשנות שיש ליתן לאותו שטח בלתי מקורה הצמוד לקומה החמישית.

            המערער טען, כי אין מדובר במרפסת אלא ב"גג". המשיב טען, כי מדובר ב"מרפסת" לצורך סיווג הארנונה.

            על פי סעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה של עיריית תל אביב:

            "שטח גג מרוצף בבניני מגורים המשמש דירה אחת בלבד ויש אליו גישה מאותה דירה, נכלל בשטח הדירה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה הצמודה לגג, או משטח המפלס שמתחת לגג (בדירות להן יותר ממפלס אחד) למעט מרפסות (ההדגשה אינה במקור: א-כ).

            סעיף 1.3.1 ב' לצו הארנונה קובע:

"בשטח הבניין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבניין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה". (ההדגשה אינה במקור - א.כ.).

המערער טען, כי יש לסווג את השטח שבמחלוקת. כלומר, השטח הבלתי מקורה הצמוד לקומה חמישית לדירתו על פי סעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה (כלומר - כ"גג") ועל כן חל אותו חיוב של 30% ולא כפי שנעשה בפועל.

המערער טען בפני ועדת הערר, כי הוא מבקש לחשב את שטח הנכס בהתבסס על סעיף 1.3.1 ו' לצו הארנונה ולצרף את שטח המרפסות הן בקומה החמישית והן בקומה השישית ולחשב אותן ביחס לשטח הדירה בקומה רביעית, כך ששטח הנכס יעמוד על 189.2 מ"ר או לחלופין 174.20 מ"ר אם מחשבים את שטח המרפסות ביחס לדירת המגורים בקומה חמישית ושישית יחד.

לא היתה מחלוקת עובדתית מצד המשיבה על כך, ש"המרפסת" הצמודה לדירה בקומה השישית מהווה מרפסת גג אשר חל עליה סעיף 1.3.1 ו' לצו, אלא שבפועל, לא הוחלו על אותו שטח הוראות הצו כיוון ששטח הגג קטן יותר מהשטח שהיה יוצא מחישוב של 30% משטח דירת המגורים הצמודה לגג או במפלס הקומה החמישית, ועל כן המחלוקת התייחסה רק לשטח המרפסת הצמודה לקומה החמישית.

4.         החלטת ועדת הערר:

בצו הארנונה אין הגדרה של המונחים "גג" ו"מרפסת".

ועדת הערר פירשה את משמעות המונחים הללו, על פי המשמעות הרגילה שמייחסים להם בני אדם. (והסתמכה בעניין זה על: עמ"נ 280/06 עיריית תל אביב נ' מספרת אמיר אליה).

כך פירשה, כי "גג" משקף שטח המצוי בשיא גובהו של הבניין ונסמכה גם על מילון אבן שושן, שם הוגדר "גג" כ"מכסה עליון בבניין".

ועדת הערר לא קיבלה את דרך פרשנותו של העורר למונח "גג" ולפיה כל מרפסת שאינה מקורה בכל קומה של בניין, שמתחתיה יש חלק בנוי של הבניין, היא בבחינת גג.

על פי גישת המערער, כל מרפסת מדורגת בכל קומה שהיא, יהיה צורך להחיל לגביה את צו הארנונה שחל לגבי "גג" ולא "מרפסת".